עוד בשנות החמישים אמר דוד בן גוריון ש"על מדינת ישראל לנצל את משאבי השמש ולשמש מעצמה טכנולוגית בתחום זה". ואכן תוך עשור או שניים הפכנו אור לגויים בכל הקשור לקולטי שמש לחימום מים בזכות המצאתו של ד"ר צבי תבור. גגות בתי המדינה התכסו בדודי שמש שהפכו להתקנת חובה בכל מבנה חדש. באותם ימים היתה ישראל חלוצה בתחום זה. היום אנו מפגרים אחרי מדינות רבות במערב בניצול אנרגית השמש. חלפו חמישים שנה, ועד היום יש רבים שלא הפנימו שהתלות בנפט מסכנת את קיומנו המדיני והכלכלי, השימוש בו גורם לזיהום האוויר ותחלואה, ועוד לא הזכרנו את אפקט החממה. לפני כשנה ומחצה קיבלה הממשלה החלטה אמיצה באשר למשק החשמל ותמהיל הדלקים במדינה, כאשר קבעה יעד לפיו 10% מייצור החשמל בישראל בשנת 2020 יופק מאנרגיה מתחדשת. יעד זה מהווה צעד ראשוני אך חשוב בהפיכתו של משק האנרגיה בישראל לבר- קיימא.הממשלה החליטה לתת תחילה תמריץ למתקנים פוטו-וולטאים - כשהכלי המרכזי העומד לרשות המדינה לשם כך הוא סבסודם באמצעות תעריף החשמל. הסבסוד מתבצע בפועל באמצעות תעריף הזנה מיוחד המשולם ליזם בעבור החשמל לתקופה של 20 שנה. האם אנו עומדים בפני מהפכה בייצור חשמל מאנרגיית השמש? האם בקרוב נחזה על כל גג במתקנים פוטו-וולטאים? האם נראה תחנות כוח סולאריות? נכון לרגע זה התמונה עגומה ונוצר הרושם שמישהו שם בממשלה התחרט. עד כה הותקנו בסביבות 30 MW בלבד והיעד של 250 MW עוד שנת 2010 הולך ומתרחק. יזמים פרטיים ורשויות מקומיות רבות הגישו מאות בקשות לקבלת מכסות ולא קבלו אישור. משק החשמל נמצא במלחמת רשויות, התקציבים לוחצים והמשקיעים ממתינים לתוצאות. נראה שיד אחת במערכת הממשלתית לא יודעת מה עושה השנייה: מספר מחסומים ביורוקרטים אינם מאפשרים את קידום הקמת מערכות קטנות, בינוניות ותחנות כוח סולאריות: Þ אי פרסום אמות מידה והיעדר הקצאה חדשה - המכסה שפרסמה רשות החשמל ביוני 2008 מזמן נגמרה, ועד למועד זה לא פרסמה רשות החשמל מכסות ותעריפים חדשים. Þ מערכת התכנון - המועצה הארצית לתכנון ובניה מערימה קשיים בכל הקשור להקמת מתקנים בינוניים ותחנות סולריות על פני הקרקע, כולל בשטחי תעשייה. Þ תגליות הגז - ההתפתחויות הדרמטיות במשק הגז הטבעי תפסו את עיקר סדר היום במשק החשמל ונושא האנרגיות המתחדשות נראה כנדחק לשוליים מול האפשרות לעוד תגלית גז שתמלא את כיסי הקודחים בכסף לשנים רבות. Þ משרדי הממשלה – לאחר תנופה ראשונית, נוצר הרושם שמשרדי הממשלה האמונים על הנושא 'גוררים רגליים', ואינם ממהרים לקדם מדיניות ויישום. Þ הארגונים הסביבתיים – מתוך דאגה למשאב הקרקע היקר של המדינה נוקטים עמדה חד משמעית נגד ההשקעה בטכנולוגיה הפוטוולטאית הנחותה והבלתי יעילה וקוראים לממשלה ולמועצה הארצית לעודד הקמת תחנות סולריות בשיטות טכנולוגיות בעלות נצילות גבוהה וצרכי שטח בזבזניים פחות. התנגדותם מהווה מקל נוסף בגלגלי העגלה הפוטו-וולטאית. ראשי רשויות בדרום הביעו לאחרונה את מחאתם על התנהלות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאור המגבלות שזו קובעת לגבי שדות פוטו-וולטאים, וזאת בסתירה להחלטת הממשלה לעודד את ישובי הפריפריה הדרומית על ידי הקמת תחנות כוח סולריות. בפועל, גורמי הממשלה מסכלים במו ידם את את מימוש החלטת הממשלה להקים בדרום הארץ אתרי אנרגיה סולארית. רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ עמלו רבות על הכנת מכרזים להתקנת מתקנים פוטוולטאים, הגישו בקשות הקצאה לרשות החשמל ולא קיבלו כל מענה.  מדינות העולם המפותחות נלחמות להפחית את הפליטות המזהמות ורובן החלו להגשים יעדים שאפתניים של ייצור חשמל ממקורות מתחדשים. לעומתן, ממשלת ישראל בוחרת להגביר את ייצור הפליטות ומקדמת את הקמתה של תחנה פחמית חדשה באשקלון. מדינת ישראל ניצבת בצומת דרכים ועליה להחליט על תרומתה למשק האנרגיות המתחדשות הבין–לאומי. במדינה שבה פותחו דוד השמש, שהוא הבסיס לתחנות התרמו–סולריות עדיין אין ייצור ממשי של חשמל ירוק. אימוץ טכנולוגיות ירוקות כולל מערכות הפוטו–וולטאיות, אשר מהצד האחד הן יקרות, אך מהצד השני הן פשוטות יחסית וזמינות, יכול לתרום להנעת צמיחה כלכלית. גם השקעה של המדינה בתחנות כוח סולריות אשר יוקמו בפריפריה תתרום לפיתוחה על ידי סיפוק מקומות תעסוקה ועידוד היזמות המקומית.
ומי יוביל אותנו לכלכלה מקיימת ולעצמאות אנרגטית? האם יש סיכוי לחזונו של דוד בן גוריון שראה את אנרגיית השמש ככלי מניע ומרכזי במשק? אני קורא לממשלה להנהיג את משק החשמל לכיוון אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות ירוקות, ובכך לחלץ אותנו מטכנולוגיות ישנות ומזהמות, מתלות מסוכנת בנפט, ומהמעמד של מדינה מתפתחת. | 
בתחומי אנרגיה, פסולת ואסטרטגיה. כנס ההשקה לתכנית שהנה מיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה ייערך במהלך חודש אוקטובר, לסיכום הישיבה 
מר גיל ליבנה פנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה